לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-804-3544

אי כושר עבודה ביטוח לאומי

אי כושר עבודה הוא מצב שבו אדם מאבד את יכולתו לעבוד ולהתפרנס, באופן מלא או חלקי, עקב בעיה רפואית, בין אם פיזית ובין אם נפשית. בישראל, המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף הממשלתי המפעיל כיסוי ביטוחי לכלל האזרחים ומספק רשת ביטחון כלכלית במקרים אלו. קבלת הכרה באי כושר עבודה מביטוח לאומי יכולה להקנות קצבת נכות חודשית וזכויות נלוות נוספות, אך התהליך להשגתה הוא מורכב, בירוקרטי ודורש הבנה מעמיקה של הקריטריונים והשלבים השונים.

 

הגשת התביעה והכנת התיק הרפואי

התהליך מתחיל בהגשת תביעה לקצבת נכות כללית ומבוסס על שני שלבים מרכזיים: קביעת אחוזי נכות רפואית על ידי ועדה רפואית, ולאחר מכן, קביעת דרגת אי כושר השתכרות על ידי פקיד תביעות. בעוד שפגיעות פיזיות הן לרוב קלות יותר להוכחה, תביעות על רקע נפשי מציבות אתגרים ייחודיים ומדגישות את ההבדלים בין המערכת הציבורית של ביטוח לאומי לבין חברות הביטוח הפרטיות.

התנאי הבסיסי להגשת התביעה הוא להיות תושב ישראל מעל גיל 18. לתביעה יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים התומכים בטענה לאי כושר עבודה. במקרה של תביעה על רקע נפשי, חיוני לכלול חוות דעת מפורטת ממומחה בתחום הנפש (כמו פסיכיאטר או פסיכולוג), סיכומי אשפוז אם היו, ותיעוד של כל טיפול תרופתי או פסיכולוגי שניתן. כל ליקוי, פיזי או נפשי, יכול לתרום להגדלת אחוזי הנכות, ולכן חשוב להגיש תיק רפואי מלא ומקיף ככל האפשר.

 

הוועדה הרפואית: שלב קביעת הנכות הרפואית

לאחר הגשת התביעה, התובע יוזמן לוועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי. מטרת הוועדה היא לקבוע את

אחוזי הנכות הרפואית של התובע. הוועדה מורכבת מרופאים מומחים הבודקים את התובע ואת המסמכים שהגיש, וקובעים את אחוזי הנכות בהתאם לרשימת ליקויים מוגדרת המופיעה בתקנות ביטוח לאומי. הוועדה בוחנת מספר פרמטרים, כגון חומרת המצב הרפואי, מידת השפעתו על התפקוד היומיומי, היסטוריית אשפוזים והטיפול הנדרש.

 

💡שימו לב💡

חשוב להדגיש כי הוועדה קובעת נכות רפואית בלבד, ובשלב זה עדיין לא קובע זכאות לקצבה.

 

כדי שהתביעה תמשיך לשלב הבא (של קביעת דרגת אי כושר עבודה), על הוועדה לקבוע סף נכות מינימלי, כלומר אחד מהמצבים הבאים:

  • נקבעה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.
  • נקבעה נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות בשל מספר ליקויים, כאשר ליקוי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות.
  • לאישה נשואה שלא עבדה ("עקרת בית"), נקבעה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.

קביעת דרגת אי כושר: השלב המכריע

אם התובע עמד בסף הנכות הרפואית הנדרש, בוחנים את אי-כושר השתכרותו. בשלב זה, פקיד תביעות של ביטוח לאומי בוחן כיצד הנכות הרפואית שנקבעה משפיעה על יכולתו של האדם לעבוד ולהשתכר. הדרגה נקבעת באחוזים ומשקפת את מידת הפגיעה בכושר העבודה. דרגה של 75% ומעלה מזכה בקצבה מלאה. קביעה זו היא שתכריע האם התובע זכאי לקצבת נכות חודשית ובאיזה גובה.

 

💡חשוב לציין💡

גם אם נקבעו אחוזי נכות רפואית גבוהים, אין זה מבטיח קביעת דרגת אי כושר שתזכה בקצבה.

 

זכויות דרך המוסד לביטוח לאומי

מעבר לקצבה החודשית, הכרה באובדן כושר עבודה מקנה מספר זכויות נלוות שמטרתן לסייע בתהליך השיקום ובהתמודדות הכלכלית. קביעת אחוזי נכות רפואית על ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי, גם אם אינה מזכה בקצבה חודשית, יכולה להקנות את הזכויות הבאות:

  • שיקום מקצועי: אנשים שנקבעו להם לפחות 20% נכות רפואית לצמיתות זכאים לקבל סיוע בלימודי תואר והכשרה מקצועית מהמוסד לביטוח לאומי.
  • סל שיקום של משרד הבריאות: במקרים של נכות על רקע נפשי, מי שנקבעו להם לפחות 40% נכות רפואית יכולים לפנות ולקבל שירותי סל שיקום ממשרד הבריאות.
  • פטור ממס הכנסה: נכות רפואית בשיעור של 90% לפחות עשויה להקנות פטור מלא מתשלום מס הכנסה

מדובר ברשימה חלקית, וניתן לקבל זכויות והקלות נוספות בהתאם למצב הפרטני של המבקש.

 

אי כושר עבודה: ההבדל בין ביטוח לאומי וחברות הביטוח

יש הבדלים מסוימים בין האופן שבו ביטוח לאומי קובע אובדן כושר עבודה, לבין האופן שבו הדבר נקבע על ידי חברות הביטוח.

  • בסיס ההחלטה: ביטוח לאומי פועל לפי "ספר ליקויים" ותקנות אחידות וקבועות. ההחלטה מתקבלת על בסיס קריטריונים ברורים (גם אם נוקשים) של אחוזי נכות. בחברת ביטוח פרטית, לעומת זאת, ההחלטה מתבססת על תנאי הפוליסה הספציפית של המבוטח. הגדרת "אובדן כושר עבודה" בפוליסה יכולה להיות רחבה יותר (למשל, אי יכולת לעסוק במקצוע הספציפי) או מצומצמת יותר, והיא נתונה לפרשנות.
  • הוכחת המצב: בתביעה מול חברת ביטוח, המבוטח נדרש להוכיח שהמצב הרפואי מונע ממנו לעבוד בהתאם להגדרות הפוליסה. חברות הביטוח, מצידן, פועלות משיקולים כלכליים ועשויות לדחות תביעות בטענה שהמצב אינו חמור מספיק. בביטוח לאומי, המטרה היא להוכיח שהמצב הרפואי תואם לסעיפי הליקוי בתקנות ומגיע לסף האחוזים הנדרש.
  • הגישה: התהליך מול חברת ביטוח הוא לרוב אדברסרי (יריבותי) יותר. לעומת זאת, התהליך מול ביטוח לאומי הוא בירוקרטי ומובנה, אך פחות נתון למשא ומתן. ההצלחה בו תלויה בעמידה מדויקת בקריטריונים שנקבעו בחוק.

בפועל, הליך נגד חברות הביטוח הוא מורכב יותר לרוב.

 

תביעות אובדן כושר עבודה מגישים עם עורך דין

אם חלילה אתם נאלצים להגיש תביעה לאי כושר עבודה ביטוח לאומי, מוטב שתעשו זאת עם עורך דין מטעמכם. הבירוקרטיה הרבה בתביעות מסוג זה היא מורכבת מאוד, וטעות אחת עלולה להביא לאובדן הזכויות שלכם באופן בלתי הפיך. מעבר לכך, לא פעם ההליך נגד הביטוח הלאומי הוא רק אפיק משפטי אחד מתוך מספר אפיקים כגון תביעה נגד המזיק (המעסיק למשל), תביעה נגד חברת הביטוח הפרטית ועוד.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

נכות רפואית היא קביעה של ועדה רפואית המבטאת באחוזים את חומרת הבעיה הרפואית עצמה, לפי ספר התקנות של ביטוח לאומי. דרגת אי כושר, לעומת זאת, נקבעת לאחר מכן על ידי פקיד תביעות וקובעת באיזו מידה הנכות הרפואית פוגעת ביכולתך לעבוד ולהשתכר. הזכאות לקצבה תלויה בדרגת אי הכושר, לא רק באחוזי הנכות הרפואית.

כן. גם אם לא נקבעה דרגת אי כושר המזכה בקצבה, עצם קביעת אחוזי נכות רפואית יכולה להקנות זכויות אחרות. לדוגמה, מי שנקבעו להם לפחות 20% נכות רפואית לצמיתות עשויים להיות זכאים לשיקום מקצועי , ומי שנקבעו להם 40% נכות על רקע נפשי יכולים לפנות לקבלת שירותי "סל שיקום" ממשרד הבריאות.

במצב כזה, הוועדה הרפואית קובעת אחוזי נכות לכל ליקוי בנפרד, ולאחר מכן עשויה לבצע שקלול של האחוזים כדי לקבוע את שיעור הנכות הרפואית הכולל. נכות משוקללת גבוהה יותר עשויה לאפשר עמידה בסף הנדרש של 40% ולהעביר את התביעה לשלב קביעת דרגת אי הכושר.

ברוב המקרים כן, אך ישנם חריגים. לדוגמה, במקרים של סכיזופרניה, קיימת המלצה בביטוח לאומי לקבוע את הזכאות על סמך המסמכים הרפואיים בלבד, ללא צורך בזימון התובע לוועדה.

תמונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש

בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.

בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.

עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:

פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: embar@embargp-law.com

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 181 ביקורות
×
js_loader
אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם אימבר >>