ירידה בשמיעה הינה תופעה רווחת יחסית בקרב חיילים קרביים, שהרי הדי הנפץ והירי עשויים לא פעם לגרום לנזק בלתי הפיך בשמיעה. מאמר זה יסקור את הגורמים לפגיעה, אחוזי הנכות המקובלים בגין טנטון וירידה בשמיעה, ומה עליכם לעשות כדי לקבל את ההכרה והפיצוי המגיעים לכם ממשרד הביטחון.
החשיפה לרעש: הגורמים הנפוצים לפגיעה בשמיעה אצל חיילים
השירות הצבאי, ובמיוחד בתקופת מלחמה, חושף את החיילים והמילואימניקים לסביבות רעש קיצוניות שאינן מוכרות בחיי האזרחות. רק בתחילת מלחמת חרבות ברזל למשל הגיעו מאות חיילים שדיווחו על ירידה בשמיעה עקב החשיפה הרבה להפצצות בעזה. המלחמה האחרונה הייתה אינטנסיבית במיוחד, וסביר כי עוד ועוד חיילים המשיכו להגיע, ועוד יגיעו בשנים הקרובות עם דיווחים דומים.
הפגיעה במערכת השמיעה מתרחשת לרוב באחת משתי דרכים עיקריות, כאשר הראשונה שבהן היא חבלה אקוסטית. חבלה זו נגרמת כתוצאה מרעש הולם, פתאומי ועוצמתי מאוד, האופייני לשדה הקרב. אירועים כמו פיצוצים עזים, ירי תותחים ומרגמות, שהייה במטווחים ללא מיגון הולם, או נפילות טילים בקרבת מקום, מייצרים גלי הדף ורעש שיכולים לגרום לנזק מיידי ובלתי הפיך לאוזן הפנימית.
לצד החבלה הפתאומית, חיילים רבים, ובפרט חייל שנפגע במהלך שירות ממושך, סובלים מנזק המצטבר לאורך זמן עקב רעש מתמשך. נזק זה אופייני למי שמשרתים בחדרי מכונות רועשים, בסביבת טנקים ונגמ"שים, בקרבת כלי טיס ומסוקים, או מפעילי ציוד מכני הנדסי כבד. במקרים אלו, הירידה בשמיעה אינה מתרחשת בבת אחת אלא מתפתחת באופן הדרגתי, לעתים מבלי שהחייל שם לב לכך בשלבים הראשונים, עד שהפגיעה הופכת למשמעותית ומפריעה לתקשורת היומיומית.
מהו טנטון (Tinnitus) וכיצד הוא קשור לשירות?
אחת התופעות המטרידות ביותר הנלוות לפגיעה בשמיעה היא הטנטון. מדובר בתחושה סובייקטיבית של שמיעת צליל טורדני, כגון צפצוף, המהום, זמזום או שריקה בתוך האוזן או הראש, ללא שום מקור רעש חיצוני אמיתי. הטנטון יכול להופיע כפגיעה עצמאית לאחר חבלה אקוסטית, אך במקרים רבים הוא מלווה את הירידה בשמיעה ומחמיר את הפגיעה באיכות החיים של הנפגע. החיילים מתארים זאת לעיתים כרעש רקע תמידי שאינו פוסק ומקשה על הריכוז והשינה. מדובר במטרד כל כך קשה, שהוא יכול להביא ממש לתופעות של דיכאון חרדה ופגיעה ביכולות הריכוז.
אחוזי הנכות והפיצויים: כמה "שווה" הפגיעה בשמיעה?
קביעת גובה הפיצוי והזכויות ממשרד הביטחון תלויה ישירות בחומרת הפגיעה כפי שתשתקף בפני הוועדה הרפואית. בכל הנוגע לטנטון, קיימת הבחנה חדה וברורה בתקנות הנכים.
ליקוי שמיעה בתחום צלילים גבוהים 3,000 ו-4,000 הרץ החל ב-25 דציבלים (בנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבור) –
(1) ללא טינטון (Tinitus) או עם טינטון לא קבוע. 1%
(2) כנ"ל עם טינטון (Tinitus) קבוע, המתחיל לא יותר מחצי שנה לאחר חבלה ולא מאוחר מיום ההפסקה לחשיפה לרעש
אם הטנטון מוגדר כ"לא קבוע", כלומר מופיע ונעלם לסירוגין, הוא יקנה לנפגע 1% נכות בלבד. לעומת זאת, אם יוכח כי מדובר בטנטון קבוע (תמידי) המתועד ברישומים הרפואיים ככזה שנשמע ללא הפסקה, הנכות שתקבע תעמוד על 10%. את הנתונים המלאים ניתן לראות בטבלת אחוזי נכות שמיעה.
בכל הנוגע לירידה בשמיעה עצמה, אחוזי הנכות נקבעים על פי מדידה מדויקת של הירידה בדציבלים בתדרים השונים. הוועדות בוחנות את הפגיעה בתדרי הדיבור (שמשפיעים על היכולת לנהל שיחה) ובתדרים הגבוהים. נזק אופייני לחשיפה לרעש מתבטא פעמים רבות בצניחה באודיוגרמה בתדרים הגבוהים של 3000-4000 הרץ. גובה אחוזי הנכות משתנה בהתאם לחומרת הירידה בשמיעה בכל אוזן בנפרד.
המשמעות הכספית של אחוזי הנכות היא קריטית להבנת הזכויות. דרגת נכות בשיעור שבין 10% ל-19% (למשל, בגין טנטון קבוע בלבד או ירידה קלה בשמיעה) מזכה את הנפגע במענק כספי חד-פעמי, שסכומו נגזר מהאחוז המדויק שנקבע.
לעומת זאת, אם שילוב הפגיעות (שמיעה וטנטון) מגיע לרף של 20% ומעלה, הנפגע יהיה זכאי לקצבה חודשית קבועה לכל ימי חייו, וכן לסל הטבות ושיקום נרחב כנכה צה"ל מוכר. למידע נוסף על הזכויות, ניתן לעיין בעמוד זכויות נכה משרד הביטחון.
יש חשד לפגיעה? לא להתמהמה
אם אתם חושדים שהשמיעה שלכם נפגעה במהלך השירות, פעולה מהירה ונכונה היא המפתח להצלחת התביעה. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא תיעוד האירוע בזמן אמת. יש להקפיד על מילוי "דו"ח פציעה" בסמוך ככל האפשר לאירוע החשיפה לרעש או הופעת הכאב והצפצופים, ולוודא שהדו"ח חתום על ידי המפקדים והעדים הרלוונטיים. במקביל, יש לפנות לבדיקה רפואית ולבצע בדיקת שמיעה מקיפה (אודיוגרמה) סמוך למועד הפגיעה, כדי שניתן יהיה לקשור את הנזק לאירוע הצבאי.
לאחר איסוף החומר הרפואי והעובדתי, יש להגיש את התביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, בצירוף תצהיר המפרט את נסיבות הפגיעה. כאן המקום להדגיש נקודה קריטית שרבים אינם מודעים לה: חוק ההתיישנות בתביעות נגד משרד הביטחון שונה מהחוק האזרחי.
בעוד שבתביעה אזרחית רגילה ההתיישנות היא 7 שנים, בתביעות להכרת זכות נכה מול משרד הביטחון תקופת ההתיישנות עומדת על 3 שנים בלבד מיום שחרורו של החייל מהשירות הצבאי שבמהלכו אירעה הפגיעה. הגשת תביעה באיחור עלולה להוביל לדחייתה על הסף, למעט במקרים חריגים מאוד.
משרד הביטחון אינו ממהר להכיר בכל תביעה המוגשת אליו, ומציב רף הוכחה משמעותי. לא מספיק להראות שיש לכם ירידה בשמיעה או טנטון, אלא עליכם להוכיח קשר סיבתי עובדתי ורפואי הדוק בין תנאי השירות (חשיפה לרעש מזיק) לבין הנזק ממנו אתם סובלים.
לעיתים קרובות עולות טענות מצד המערכת כי הליקוי נובע מ"תחלואה טבעית" או גורמים שאינם קשורים לצבא. פנייה אל עורך דין משרד הביטחון המתמחה בתחום תסייע לכם לבנות את התיק הרפואי והמשפטי בצורה המקצועית ביותר, להתמודד עם טענות הנגד ולמקסם את אחוזי הנכות המגיעים לכם.
