כוויה כימית המתרחשת בסביבת העבודה דורשת הוכחה משפטית ורפואית לכך שהנזק הפיזי נגרם ישירות מהחשיפה לחומר המסוכן במסגרת התפקיד. המוסד לביטוח לאומי בוחן תביעות אלו בקפידה תוך דרישה להצגת קשר סיבתי מובהק בין החומר המעורב למועד הפגיעה והופעת התסמינים. איסוף מדויק של תיעוד רפואי וראיות מהשטח מיד לאחר האירוע הוא תנאי הכרחי להכרה בפגיעה כתאונת עבודה ולמימוש הזכויות הכספיות הנגזרות מכך.
קשר סיבתי עובדתי בתאונות עבודה ומחלות מקצוע
הדרישה לקשר סיבתי מנוסחת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי:
79. בחוק זה, במבוטח –
"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו.
המוסד לביטוח לאומי אינו מסתפק רק בעצם קיומה של כוויה כדי לאשר פיצוי כספי לנפגע. כדי שהפגיעה תוכר כדין יש להוכיח קשר סיבתי המורכב משני רבדים עיקריים. הרובד העובדתי עוסק בהוכחה כי החשיפה אכן התרחשת במהלך העבודה ועקב העבודה. הרובד הרפואי מחייב הוכחה כי הנזק לעור או לאיברים הפנימיים נובע באופן ישיר מסוג הכימיקל הספציפי שאליו נחשפתם במסגרת תפקידכם. כדי לבסס את התיק, יש לייצר רצף ראייתי אמין המחבר בין החומר הספציפי שאליו נחשפתם לבין הנזק הרפואי שאובחן. חומרים שונים מגיבים אחרת על העור וישנם מקרים בהם הנזק מופיע רק שעות או ימים לאחר החשיפה הראשונית למגע.
טעות נפוצה שאנו נתקלים בהקשר של חשיפה לחומרים כימיים, בה היא המתנה להחמרת המצב לפני הפנייה לטיפול רפואי ראשוני, מה שיוצר נתק ראייתי המקשה על הוכחת התאונה. במקרים רבים עובדים מנקים את החומר במהירות ומניחים שהצריבה תחלוף מאליה ללא דיווח מיידי לממונה הישיר על אירוע חריג. כשהם ניגשים בסופו של דבר לרופא המשפחה או למוקד רפואי הם מציגים תלונה כללית על אודם או כאב ואינם מקפידים לציין בצורה מדויקת את שם החומר המסוכן והקשרו לעבודה. כאשר הרישום הרפואי הראשוני, חסר את נסיבות הפגיעה המדויקות ביטוח לאומי נוטה לטעון כי ייתכן והפגיעה אירעה בבית או ממקור חיצוני אחר.
התמודדות משפטית מוצלחת נשענת על היכולת להציג את התמונה העובדתית המלאה בפני הוועדה לביטוח לאומי או הגורם המפצה. מיצוי הזכויות שלכם מתחיל בתיעוד מדויק של נסיבות התאונה עוד לפני הגשת המסמך הראשון למוסד לביטוח לאומי.
במקרה של הגשת תביעה על תאונת עבודה, הצעד הראשון שעורך דין בעל ניסיון מבצע, הוא דרישה רשמית מהמעסיק לאיתור גיליון בטיחות החומרים של הכימיקל המעורב המפרט את סכנותיו והרכבו. בהמשך התהליך המקצועי יפעל הצוות המשפטי להחתמת המעסיק על טופס הפניה לטיפול רפואי לנפגע בעבודה, תוך וידוא כי תיאור האירוע משקף במדויק את שאירע. עדים שנכחו במקום שעת הפגיעה וצילומי סביבת העבודה מהווים נדבך הכרחי לבניית התיק.
אתגר ראייתי משמעותי מתעורר כאשר החומר המסוכן הועבר לבקבוק גנרי או לכלי נטול תווית, תופעה רווחת במפעלי תעשייה ושירותי ניקיון. במקרים אלו, עורך דין יפעל לאיסוף ראיות נסיבתיות כגון עדויות עובדים על מקור החומר, צילומי מכלי האחסון הראשיים במפעל, ובמידת הצורך דרישה לבדיקת מעבדה סביבתית כדי להוכיח את ההרכב הכימי המדויק שגרם לכוויה.
דמי פגיעה לאחר כוויה כימית
נפגע עבודה שאיבד את כושרו לעבוד בעקבות כוויה מכימיקל תעשייתי עשוי להיות זכאי אל תשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור תקופת ההחלמה הראשונית. תשלום דמי הפגיעה נועד לפצות על אובדן השכר בתקופת ההחלמה עד למקסימום של 91 ימים.
כדי לאשר את הזכאות יש להציג תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה מצוין במפורש כי הפגיעה מגבילה או מונעת לחלוטין את היכולת להמשיך בשגרת העבודה הרגילה. אישור הולם מחייב הפניה לרופא תעסוקתי אשר יבחן את השפעת הכוויה על היכולת לבצע את הפעולות הפיזיות הנדרשות מהתפקיד.
עורך דין העוסק בתחום יוודא כי כלל ימי ההיעדרות מדווחים כדין ושאישורי המחלה מנוסחים במונחים משפטיים המקובלים על פקידי התביעות.
בין אירוע פתאומי לחשיפה ממושכת
יש שני מצבים של פגיעה בעבודה עקב חשיפה לחומר כימי. המצב הראשון הוא תאונת עבודה קלאסית: ברוב המקרים כוויה כימית נחשבת לתאונת עבודה פתאומית הניתנת לתיחום מדויק בזמן ובמקום. עם זאת ישנם מצבים בהם הנזק לעור נוצר כתוצאה מחשיפה יומיומית ממושכת, אל חומרי ניקוי או כימיקלים המייצרים פגיעה מצטברת ודלקות עוריות חוזרות. הכרה במצב של מחלת מקצוע אפשרית רק במידה והכימיקל הספציפי מופיע ברשימה הסגורה בתקנות הביטוח הלאומי. בחלק ב לתוספת הראשונה לתקנות מופיע כך:
1. הרעלת זרניך, ניקל, ניקל קרבוניל, קדמיום ותרכובותיו, כרום, עופרת, פלואור, מנגן, כספית, זרחן בריליאום, תליום, תחמוצת הפחמן, בנצול וההומולוגים שלו, פחמן דו-גפריתי, תכשירי ניטרו ואמינו של בנצול, הרעלה על ידי תכשירים הלוגנים של הפחמנים המימניים – בהתאם פגימות במערכות הגוף השונות כתוצאה מהרעלה.
מחלות עור
2. הנגרמות על ידי אבק, נוזלים חמרים יציבים או גזים OCCUPATIONAL DERMATOSES –
(א) ישנו גורם ידוע; אין הפרעות בהעדר של מגע עם הגורם 0%
(ב) ישנו גורם ידוע; הפרעות ממושכות וחוזרות גם ללא מגע עם הגורם 10%
(ג) ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות 20%
(ד) ישנו גורם ידוע; הפרעות ניכרות ברוב חלקי הגוף 30%
עם זאת, ישנם מצבים בהם טוענים לפגיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת, לחומר שאינו מופיע ברשימה הסגורה הזאת. טענה זו נסמכת על המיקרוטראומה. כאשר הטיעון נשען על פגיעה זעירה ומתמשכת שכזו, נדרשת יכולת משפטית מובהקת להוכחת שרשרת האירועים הבודדים שגרמו בסופו של יום לנזק המצטבר הבלתי הפיך. הכרה עקב חשיפה כימית מחייבת עמידה בקריטריונים נוקשים תוך שימת דגש על משך החשיפה ותנאי הסביבה במקום העבודה.
האם המעסיק נושא באחריות על פגיעות כימיות?
פקודת הבטיחות בעבודה מטילה על המעסיקים חובה חוקית ברורה לספק סביבת עבודה בטוחה ולצייד את העובדים באמצעי מיגון הולמים.
מעסיק שאינו מספק ציוד מגן אישי נדרש דוגמת כפפות עמידות או משקפי מגן מפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי עובדיו. במקרים אלו קיימת האפשרות להגיש תביעת נזיקין נגד המעסיק וחברת הביטוח המבטחת אותו. מהלך זה ידרוש הוכחה כי המעסיק התרשל בפיקוח על נוהלי הבטיחות ולא ביצע הדרכות לשימוש בחומרים מסוכנים.
קביעת דרגת נכות בוועדה רפואית
לאחר שהמוסד לביטוח לאומי מכיר באירוע כתאונת עבודה מוזמן הנפגע אל ועדה רפואית ביטוח לאומי לשם קביעת אחוזי נכות המגיעים לו על פי התקנות. חומרת הפגיעה נמדדת לא רק לפי עומק הכוויה ושטחה אלא גם בהתאם למיקומה בגוף ולהגבלות התנועה שהיא יוצרת. במעמד הוועדה הרפואית נבחנת לא רק הצלקת החיצונית אלא גם ההשפעה התפקודית של הכוויה על היכולת להמשיך ולעבוד.
עורכי הדין מכינים את הנפגע לשלב זה מתוך הבנה כי חברי הוועדה מחפשים התאמה קלינית קפדנית בין ממצאי הבדיקה הגופנית לבין טענות הנפגע. לעיתים קרובות הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי מדרגת את עוצמת הפגיעה בשיעור נמוך מהמגיע לנפגע או שהיא קובעת כי קיים מצב רפואי קודם.
במקרה שהנפגע חש שקופח בידי הוועדה בדרג הראשון קיימת זכות להגיש ערר אשר בסמכותה לדון מחדש בתיק. הכנה מוקדמת לוועדת העררים מצריכה איסוף של חוות דעת של רופאים מטפלים שיבססו את הקשר הישיר בין התאונה לבין המגבלה בתנועה שנוצרה עקב התכווצות העור באזור הכוויה.
עורך דין המייצג נפגעים יפעל לאיתור מלוא ההשלכות הרפואיות של החשיפה במטרה למצות את הזכויות הכספיות מול הגורמים המפצים בגין כלל הנזקים שאובחנו.
ניהול הליכים במקרי פגיעה בעבודה מצריך דיוק מערכתי ואסטרטגיה מוקפדת מול שורה של גופים בירוקרטיים וחברות ביטוח. בחירת הנתיב הנכון דורשת ניתוח משפטי של כלל נסיבות החשיפה, בחינת התיעוד הראשוני ומיפוי מדויק של זכויות העובד על פי חוק. התמודדות חכמה תמנע סתירות גרסאות ותבטיח כי הטיעונים המוגשים מול המוסד לביטוח לאומי עולים בקנה אחד עם החומר הרפואי.
