לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-804-3544

איך קובעים דרגת אי כושר? מדריך לאזרח הפשוט

אחד המונחים המבלבלים והטעונים ביותר בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי הוא דרגת אי כושר עבודה. רבים מהפונים אלינו מניחים כי האחוזים שנקבעים להם בוועדה הרפואית הם הקובעים את גובה הקצבה. הם מופתעים לגלות שגם אם קיבלו אחוזי נכות רפואית גבוהים, אין זה אומר שיקבלו קצבה, ולהפך. הסיבה לכך היא שההליך לקביעת זכאות לקצבת נכות כללית הוא הליך דו-שלבי. השלב הראשון הוא אכן רפואי, אך השלב השני, והמכריע לא פחות, הוא שלב פקידותי-תפקודי. במאמר זה נסביר איך קובעים דרגת אי כושר עבודה.

נכות רפואית לעומת דרגת אי כושר

נבאר את שני המושגים. המושג נכות רפואית הינו קביעה רפואית. נכות רפואית נקבעת על ידי ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, המורכבת מרופאים מומחים. תפקידם הוא לבחון את התיעוד הרפואי שלכם, לבדוק אתכם, ולקבוע את חומרת הליקויים הרפואיים שלכם באחוזים, בהתאם לתקנות ביטוח לאומי. בשלב זה, הרופאים אינם מתייחסים כלל למקצוע שלכם או ליכולתכם לעבוד.

מנגד, המונח דרגת אי כושר מבטא את הקביעה התפקודית-כלכלית. כאן השאלה היא "כיצד הנכות הרפואית שנקבעה לך משפיעה על היכולת הספציפית שלך לעבוד ולהתפרנס?". לדוגמה, נניח שלפסנתרן נקבעה נכות רפואית של 20% עקב פגיעה באצבע. נכות זו עשויה למנוע ממנו לחלוטין לעבוד במקצועו, ולכן פקיד תביעות עשוי לקבוע לו דרגת אי כושר מלאה (100%). לעומת זאת, למרצה באוניברסיטה עם אותה פגיעה בדיוק, סביר להניח שתיקבע דרגת אי כושר נמוכה מאוד, אם בכלל, כיוון שהפגיעה אינה מונעת ממנו להמשיך בעבודתו.

שלב א': הוועדה הרפואית וקביעת אחוז הנכות הרפואית

השלב הראשון בהגשת תביעת נכות כללית הוא קביעת הנכות הרפואית. לאחר הגשת התביעה, אתם מוזמנים לוועדה רפואית. הוועדה בודקת את כל הליקויים שציינתם וקובעת אחוז נכות לכל אחד מהם. אחוזים אלו משוקללים לאחוז נכות רפואית כולל.

כדי שהביטוח הלאומי בכלל יסכים לבדוק את כושר העבודה שלכם, עליכם לעבור סף מינימלי. עליכם לקבל לפחות 60% נכות רפואית משוקללת, או 40% נכות משוקללת אם אחד הליקויים הוא בשיעור של 25% לפחות. אם לא עברתם את הרף הרפואי הזה, התביעה תידחה על הסף, והמוסד כלל לא יבדוק את דרגת אי הכושר שלכם.

שלב ב': מי קובע את דרגת אי הכושר וכיצד?

כאן טמונה נקודת המפתח. מי שקובע את דרגת אי הכושר שלכם הוא לא הרופא שפגשתם בוועדה. ההחלטה מתקבלת על ידי פקיד תביעות של המוסד לביטוח לאומי. פקיד התביעות מקבל את הפרוטוקול מהוועדה הרפואית (שם מצוין אחוז הנכות הרפואית שלכם) ומסתמך על המלצות נוספות של רופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי ושל פקיד שיקום. צוות זה בוחן את התיק שלכם באופן מקיף כדי להבין את ההשפעה התפקודית של הנכות.

הקריטריונים המרכזיים שפקיד התביעות בודק

כדי להחליט איך קובעים דרגת אי כושר, פקיד התביעות וצוותו אינם בוחנים רק את המסמכים הרפואיים. הם בוחנים את האדם השלם בהקשר התעסוקתי שלו, ושואלים את השאלות הבאות:

  1. האם הנכות מונעת מכם לעבוד בעבודתכם האחרונה? זו השאלה הראשונה.
  2. האם הנכות מונעת מכם לעבוד ב"עיסוק סביר אחר"? הכוונה בעיסוק סביר היא לעבודה התואמת את השכלתכם, הכשרתכם וניסיונכם.
  3. מהם הגורמים האישיים? לפקיד התביעות יש שיקול דעת רחב, והוא בוחן גם את גילכם (ככל שאדם מבוגר יותר, קשה לו יותר לבצע הסבה מקצועית), את השכלתכם (האם יש לכם השכלה המאפשרת עבודות משרדיות?) ואת הניסיון התעסוקתי שלכם (האם כל חייכם עבדתם בעבודה פיזית קשה?).

רק לאחר שקלול כל הנתונים האלו – הנכות הרפואית, סוג העבודה והגורמים האישיים – מחליט פקיד התביעות מהי דרגת אי הכושר שלכם.

לאחר הבדיקה, פקיד התביעות קובע את דרגת אי הכושר שלכם בארבע מדרגות אפשריות: 60%, 65%, 74% או 100%. אם נקבעה לכם דרגה הנמוכה מ-50%, לא תהיו זכאים לקצבה כלל (גם אם יש לכם 100% נכות רפואית).

  • דרגות 60%, 65% ו-74% מזכות בקצבה חלקית, בהתאם לאחוז שנקבע.
  • דרגות 75% ו-100% מזכות בקצבה מלאה.

חשוב מאוד לדעת: לצורך חישוב גובה הקצבה, דרגת אי כושר של 75% נחשבת כדרגה מלאה, בדיוק כמו 100%. המשמעות היא שבין אם נקבעה לכם דרגה של 75% ובין אם 100 אחוז אי כושר עבודה, אתם זכאים לאותו סכום קצבה בסיסית מקסימלית (נכון ל-2025, 4,556 ש"ח) ולאותן תוספות תלויים מלאות.

האם קביעת דרגת אי כושר היא קבועה? (ההבדל בין דרגה יציבה לזמנית)

כאשר פקיד התביעות קובע את דרגת אי הכושר שלכם, הוא קובע גם את משך תוקפה.

דרגה זמנית: ברוב המקרים, הקביעה הראשונית תהיה זמנית (למשל, לשנה או שנתיים). המשמעות היא שהמוסד לביטוח לאומי סבור שמצבכם עשוי להשתנות, והוא יזמן אתכם לבדיקה מחודשת בתום התקופה.

דרגה יציבה (צמיתה): זוהי "דרגת אי כושר יציבה". קביעה זו ניתנת כאשר המוסד מכיר בכך שהנכות התפקודית שלכם היא קבועה ולא צפויה להשתנות. קבלת דרגה יציבה מעניקה ביטחון כלכלי ושקט נפשי, כיוון שהיא מבטלת את הצורך להתייצב לוועדות חוזרות ונשנות ומבטיחה את רצף הקצבה עד גיל פרישה.

מומחים במיצוי קביעת אי כושר עבודה

אנחנו במשרד אימבר פרטוש גולן מתמחים בליווי תובעים בביטוח לאומי, ובהליכי אי כושר עבודה. אם איבדתם מכושר העבודה שלכם, בתאונת עבודה או בתאונה או מחלה שאינן קשורות לעבודה, פנו אלינו לצורך מיצוי זכויות בביטוח הלאומי.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

לא בהכרח, אך ההכנסה שלכם היא בהחלט גורם מכריע. כדי להיות זכאי לקצבה, הביטוח הלאומי צריך להשתכנע שכושר ההשתכרות שלכם נפגע ב-50% לפחות. אם אתם ממשיכים לעבוד ולהרוויח שכר גבוה, יהיה קשה מאוד לשכנע את פקיד התביעות שאיבדתם את כושר עבודתכם. עם זאת, לאחר שכבר אושרה לכם קצבה, "חוק לרון" מאפשר לכם לחזור לעבוד ולקבל במקביל קצבה (בקיזוז מסוים), ומבטיח שההכנסה הכוללת שלכם תמיד תהיה גבוהה יותר .

 

מאה אחוזי נכות נכות רפואית אינם שווים ל-100% אי כושר. אדם יכול להיות עם 100% נכות רפואית (למשל, עקב מחלה פנימית קשה) אך להימצא כשיר לעבודה משרדית ולקבל דרגת אי כושר נמוכה. מנגד, אדם עם 40% נכות רפואית בלבד (אך כזו הפוגעת ישירות במקצועו) עשוי לקבל דרגת אי כושר מלאה של 75% או 100%.

אם אתם סבורים שפקיד התביעות טעה בהערכתו וקבע לכם דרגת אי כושר נמוכה מדי (או דחה את תביעתכם), יש לכם זכות לערער. ניתן להגיש ערר לוועדת עררים (אי כושר) היושבת בבית הדין האזורי לעבודה. זהו הליך משפטי מורכב, וכאן חשיבותו של עורך דין ביטוח לאומי היא מכרעת. עורך הדין יידע כיצד לנסח את הערעור, אילו מסמכים לצרף, וכיצד לטעון בפני הוועדה מדוע הנכות שלכם, בשילוב נתוניכם האישיים, מצדיקה דרגת אי כושר גבוהה יותר.

מבחינת סכום קצבת הנכות הבסיסית ותוספות התלויים, אין שום הבדל. החוק קובע כי דרגת אי כושר של 75% נחשבת כדרגה מלאה, בדיוק כמו 100%, ומזכה בסכום הקצבה המרבי.

תמונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש

בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.

בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.

עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:

פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: embar@embargp-law.com

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 181 ביקורות
×
js_loader
אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם אימבר >>