לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-804-3544

רשלנות רפואית בניתוחי אף אוזן גרון: מתי נזק בלתי הפיך הופך לעילת תביעה?

ניתוחי אף, אוזן וגרון הם הליכים מורכבים המתבצעים באזורים רגישים ביותר, קרוב למוח ולעצבים חיוניים. בעוד שרוב הניתוחים מסתיימים בהצלחה, לעיתים נגרם נזק משמעותי ובלתי הפיך. מאמר זה יסביר מתי תוצאה ניתוחית שלילית אינה רק סיבוך סביר, אלא תוצאה של רשלנות רפואית, כיצד מוכיחים סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל, ומהן הדרכים המשפטיות העומדות בפני מי שנפגע.

מדוע ניתוחי אא"ג נחשבים לתחום בסיכון גבוה לרשלנות?

רפואת אף אוזן גרון עוסקת במערכת מורכבת וצפופה של איברים חיוניים. המנתחים פועלים בסמיכות קריטית למוח, לבסיס הגולגולת, לעצבי הראייה ולעצבי הפנים. המשמעות היא שטעות קטנה, סטייה מילימטרית של מכשיר כירורגי, עלולה להוביל להשלכות הרסניות ובלתי הפיכות. פגיעה עלולה לגרום לאובדן שמיעה, אובדן חוש הריח, שיתוק פנים, פגיעה בראייה ואף לנזק מוחי חמור. בשל הסיכון הגבוה הזה, הסטנדרט הרפואי הנדרש מהרופאים בתחום זה הוא מחמיר במיוחד.

חשוב לנו להבהיר כי לא כל תוצאה רפואית מאכזבת היא בהכרח רשלנות. ברפואה, ובמיוחד בכירורגיה, קיימים סיבוכים ידועים ומוכרים שיכולים להתרחש גם כאשר הרופא פעל במיומנות ובזהירות. לדוגמה, תוצאה שאינה משביעת רצון בניתוח אף אסתטי, אינה מהווה לבדה הוכחה לרשלנות. תביעה משפטית מתגבשת רק כאשר ניתן להוכיח שהצוות הרפואי סטה מ"מבחן הרופא הסביר" – כלומר, פעל באופן שרופא סביר ומיומן לא היה פועל באותן נסיבות. בנוסף, חובה להוכיח קשר סיבתי ישיר בין אותה סטייה ובין הנזק הספציפי שנגרם למטופל.

כשלים נפוצים המובילים לתביעות רשלנות רפואית אא"ג

רשלנות בניתוחי אף – אסתטיקה ותפקוד

ניתוחי אף מבוצעים מסיבות אסתטיות או רפואיות, כמו יישור מחיצה. רשלנות בניתוחים אלו יכולה להתבטא לא רק בעיוות אסתטי חמור, אלא גם בפגיעה תפקודית קשה. אנו נתקלים במקרים בהם מטופלים נותרו עם קשיי נשימה חמורים לאחר הניתוח , עם פגיעה משמעותית בחוש הריח והטעם, או עם נזק עצבי. כשלים אלו נובעים לעיתים מביצוע רשלני של ההליך, אך גם מתכנון לקוי, כמו התעלמות מהצורך לתקן את מחיצת האף או אי-ביצוע בדיקות מתאימות לפני הניתוח. אם נגרם נזק כזה, ייתכן שמדובר במקרה של רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים.

איחור באבחון מצבים מסכני חיים באוזניים

אחד התחומים הכאובים ביותר הוא רשלנות במעקב ובאבחון. טיפלנו במקרה טראגי של ילד שסבל מדלקות אוזניים ונזלות חוזרות ונשנות, אך הרופאים לא הפנו אותו לבדיקות העזר הנדרשות. כתוצאה מכך, אובחנה באיחור כוליסטיאטומה – גידול שפיר אך הרסני. האיחור באבחון אפשר לגידול לגדול לממדי ענק, להרוס לחלוטין את עצמות השמע באוזן התיכונה, ואף לחדור לבסיס הגולגולת ולמוח. הילד נותר עם נכות קבועה וליקוי שמיעה חמור. זוהי דוגמה קלאסית למצב בו רשלנות רפואית באבחון מובילה לנזק בלתי הפיך.

פגיעה בשמיעה ורשלנות בניתוחי אוזניים

ניתוחי אוזניים, בין אם להכנסת צינוריות ("כפתורים") אצל ילדים ובין אם ניתוחים מורכבים לשיקום שמיעה אצל מבוגרים , דורשים מיומנות עדינה. רשלנות יכולה להתרחש בחדר הניתוח עצמו, למשל בפגיעה ישירה בעצב השמע. אך לעיתים, הרשלנות מתרחשת דווקא לאחר הניתוח. בפסק דין שניתן בתחום, מטופל שעבר בהצלחה ניתוח עדין להשתלת פרוטזה בעצם השמע, איבד את שמיעתו כיוון שהועבר למחלקת האשפוז בצורה רשלנית ומטלטלת. הטלטול גרם לתזוזת הפרוטזה ולכישלון הניתוח , והותיר אותו עם אוזן לא תפקודית.

התעלמות מתסמינים ואיחור באבחון סרטן ראש-צוואר

רופאי אא"ג נמצאים בחזית האבחון של מחלות ממאירות באזור הראש והצוואר. מצופה מהם לזהות תסמינים מחשידים, כמו צרידות ממושכת, גושים בצוואר או חסימות באף, ולהפנות מיידית לבדיקות הדמיה כמו MRI או CT. התעלמות מתלונות המטופל, זלזול בתסמינים או ייחוסם לבעיות פשוטות כמו אלרגיה, עלולים לגרום לעיכוב קריטי באבחון של גידולים סרטניים בגרון, בסינוסים או בחלל הפה. במקרים אלו, הרשלנות מונעת מהמטופל טיפול מוקדם ומפחיתה משמעותית את סיכויי החלמתו.

פגיעה באוטונומיה: כשלא קיבלתם הסבר מלא על הסיכונים

עילה חשובה בתביעות רשלנות רפואית היא "פגיעה באוטונומיה" או אי-קבלת "הסכמה מדעת". החוק מחייב את הרופא למסור למטופל מידע מלא על הטיפול המוצע, כולל הסיכונים, הסיכויים, ותיאור של חלופות טיפוליות אפשריות. תביעה יכולה להתקבל גם אם הניתוח עצמו בוצע במיומנות, אך למטופל לא ניתן ההסבר הנדרש כדי לקבל החלטה מושכלת. בפסק דין שעסק בניתוח ליישור מחיצת האף, קבע בית המשפט כי ההסבר שניתן למטופלת היה חלקי ובלתי ברור, ולכן נשללה ממנה היכולת לבחור האם לבצע את ההליך. כל פגיעה בזכותכם לקבל החלטה על גופכם עשויה להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית.

נזק בניתוח אא"ג? אל תישארו עם הספק

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, החוק מחייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת של רופא מומחה בכיר מאותו התחום. מומחה זה בוחן את התיעוד הרפואי, ובמקרים מסוימים גם את המטופל עצמו , וקובע האם הצוות הרפואי אכן סטה מהסטנדרט המקובל (התרשל) והאם סטייה זו היא שגרמה לנזק. ללא חוות דעת כזו, לא ניתן לנהל את התביעה. חלק מרכזי בתפקידנו הוא לבחון את המקרה לעומק ולהתייעץ עם מיטב המומחים הרפואיים כדי להעריך את סיכויי התביעה.

בסופו של יום, נזקים בתחום האף אוזן גרון הם לרוב קשים ומשפיעים על איכות החיים באופן דרמטי. אובדן שמיעה, פגיעה עצבית בפנים, קשיי נשימה כרוניים או אובדן חוש הריח הם נזקים שמשנים את שגרת החיים. אם עברתם ניתוח או טיפול אא"ג ואתם חוששים שהנזק שנגרם לכם נובע מטיפול רפואי לקוי, אבחון מאוחר או אי-קבלת הסבר מלא על הסיכונים, חשוב מאוד לפנות לייעוץ משפטי ראשוני. במשרדנו נבחן את המקרה שלכם ללא התחייבות, נאסוף את התיעוד הרפואי ונעריך יחד את סיכויי התביעה ואת הצעדים הבאים למיצוי זכויותיכם.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

ככלל, תקופת ההתיישנות להגשת תביעת רשלנות רפואית בישראל היא 7 שנים מהיום שבו אירע הנזק. עם זאת, במקרים רבים "מירוץ ההתיישנות" מתחיל רק מהיום שבו הנזק התגלה על ידי המטופל, במיוחד אם לא היה ניתן לדעת עליו במועד האירוע. כאשר הנפגע הוא קטין (מתחת לגיל 18), תקופת ההתיישנות מושהית, והוא יכול להגיש את התביעה בעצמו עד הגיעו לגיל 25.

דלקות אוזניים נפוצות מאוד אצל ילדים, אך תפקידו של רופא אא"ג הוא להתייחס לתלונות חוזרות ונשנות ברצינות ולא להסתפק במתן טיפול תרופתי בלבד. התעלמות מתלונות כרוניות ואי-הפניה לבדיקות עזר נדרשות עלולות להוביל לאיחור הרסני באבחון. ייצגנו ילד שסבל מדלקות חוזרות, והרופא התרשל בכך שלא הפנה לבדיקות. כתוצאה מכך, התפספס אבחון של כוליסטיאטומה. האיחור הזה אפשר לגידול לגדול לממדים עצומים, להרוס את עצמות השמע ואת האוזן התיכונה, ואף לחדור ישירות למוח. הילד נותר עם נכות קשה וליקוי שמיעה לצמיתות , נזק שאולי היה נמנע עם אבחון וטיפול נכון במועד.

איחור באבחון מהווה רשלנות כאשר רופא אא"ג אינו מצליח לקשר בין התסמינים שהצגתם בפניו לבין מחלה קשה, או נכשל בביצוע הבדיקות הנדרשות. רופאי אא"ג חייבים לדעת לזהות תסמינים של סרטן הפה, גידולי גרון או גידולים בסינוסים. לדוגמה, אם מטופל מתלונן על צרידות ממושכת, כאבי סינוסים קבועים או אף סתום, והרופא פוטר זאת כאלרגיה מבלי להפנות לבדיקת הדמיה כמו CT או MRI, ייתכן שמדובר בהתרשלות. עיכוב זה באבחון מאפשר למחלה להמשיך ולהתפתח, מה שעלול להקשות על הטיפול ולהפחית את סיכויי ההחלמה.

כן, זו בהחלט יכולה להיות עילת תביעה משמעותית, המכונה "פגיעה באוטונומיה". החוק מחייב כל רופא לקבל מהמטופל "הסכמה מדעת" לפני ביצוע הליך רפואי. הסכמה זו מחייבת את הרופא לפרוש בפניכם הסבר מלא על מהות הניתוח, הסיכויים, החלופות, ובעיקר על הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בו, כמו פגיעה בחוש הריח. אם הרופא לא סיפק לכם את המידע הזה, הוא מנע מכם את היכולת לקבל החלטה מושכלת. בפסיקה נקבע כי הפרת חובה זו מהווה עוולה של רשלנות, וניתן לתבוע פיצויים בגין הפגיעה באוטונומיה, גם אם הפעולה הכירורגית עצמה בוצעה במיומנות.

תמונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש

בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.

בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.

עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:

פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: embar@embargp-law.com

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 181 ביקורות
×
js_loader
אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם אימבר >>