לשיחת ייעוץ חייגו עכשיו!

077-804-3544

רשלנות רפואית בטיפול אורתופדי

תחום האורתופדיה הוא תחום רפואי מורכב, הדורש לימודים ממושכים והתמחות ארוכה. כמעט כל אדם פונה בשלב כזה או אחר בחייו לטיפול אורתופדי, בין אם עקב שבר, נקע, כאבי גב או צורך בניתוח החלפת מפרק. לצערנו, לצד הצלחות רפואיות רבות, תחום זה אינו חף מטעויות, וכאשר טעויות אלו נגרמות כתוצאה מחריגה מרמת הטיפול המצופה, אנו נכנסים לעולם המורכב של תביעות רשלנות רפואית. מדי שנה מוגשות בישראל תביעות רבות בגין נזקים גופניים שנגרמו למטופלים בעקבות טיפול אורתופדי לקוי.

מהי רשלנות רפואית באורתופדיה?

לא כל תוצאה מצערת או ניתוח שנכשל מהווים רשלנות רפואית. הרפואה אינה מבטיחה הצלחה של מאה אחוז, ולכל הליך פולשני יש סיכונים טבועים. רשלנות רפואית מוגדרת כמצב שבו הרופא או המוסד הרפואי סטו מ"סטנדרט הטיפול הסביר", כלומר, פעלו באופן שאורתופד סביר ומיומן לא היה פועל באותן נסיבות. כדי שתביעה ברשלנות רפואית תתקבל, יש להוכיח לא רק את ההתרשלות, אלא גם "קשר סיבתי" – כלומר, שההתרשלות היא זו שגרמה ישירות לנזק שנגרם למטופל.

העילות הנפוצות להגשת תביעה באורתופדיה

תביעות רשלנות רפואית באורתופדיה יכולות לנבוע מכשלים בכל שלבי הטיפול, החל מהאבחון ועד לשיקום. אחת העילות הנפוצות והכואבות ביותר היא אבחון מאוחר או לקוי של פגיעות אורתופדיות.
כולנו מכירים את הסיפור על המטופל שהגיע למוקד או לחדר מיון לאחר חבלה, התלונן על כאבים עזים, אך שוחרר לביתו עם אבחנה מרגיעה של "מכה יבשה" לאחר צילום ש"לא העלה ממצא".
ימים לאחר מכן, כשהכאב והנפיחות מחמירים, מתגלה בצילום חוזר כי הוא סבל משבר חמור, שהזמן שחלף גרם לו לזיהום, נמק או איחוי לקוי. איחור באבחון של שברים, פריצות דיסק או נקעים קשים עלול לגרום לנזק בלתי הפיך, לצליעה קבועה ולצורך בניתוחים מורכבים שניתן היה למנוע.

עילה נפוצה נוספת היא רשלנות במהלך ניתוח אורתופדי, כאשר רוב התביעות בתחום אכן קשורות להליך הניתוחי עצמו. רשלנות כזו יכולה להתבטא בביצוע טכני כושל של הניתוח, פגיעה עצבית שמובילה לשיתוק או חולשה, שימוש בשתלים או תותבות בגודל או בסוג הלא נכון, או ביצוע ניתוח מיותר לחלוטין שהתבסס על אבחון לקוי מלכתחילה.

הרשלנות אינה מסתיימת בחדר הניתוח, והיא נפוצה גם בשלב המעקב והטיפול לאחר הניתוח. דוגמה נפוצה היא רשלנות בטיפול בגבס. לעתים יש מצבים בהם גבס שהונח בצורה הדוקה מדי גרם לכאבים עזים, נפיחות וכחלון. התעלמות הרופא מתלונות אלו, עלולות להוביל לנזק בלתי הפיך כמו נמק ביד.
רשלנות במעקב יכולה להתבטא גם באי-ביצוע בדיקות הדמיה לאחר ניתוח כדי לוודא את הצלחתו. בפסק דין שניתן לאחרונה, נפסקו למטופל פיצויים של כ-300,000 ש"ח בדיוק משום שלא בוצעה לו בדיקת הדמיה לאחר ניתוח דיסק, מה שעיכב אבחון של סיבוך וגרם להחמרה במצבו .

בנוסף קיימת עילת תביעה מרכזית של אי-קבלת "הסכמה מדעת". החוק מחייב את הרופא האורתופד להסביר למטופל באופן מלא על כל הסיכונים, הסיכויים והחלופות לטיפול או לניתוח המוצע. אם רופא מחליט "על דעת עצמו" לבצע פרוצדורה נוספת במהלך הניתוח שהמטופל לא הסכים לה, זוהי פגיעה חמורה באוטונומיה של המטופל המהווה עילה לתביעה, גם אם הפרוצדורה בוצעה היטב.

בפסק דין ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נגד בית חולים כרמל, מדובר היה בפרוצדורה רפואית שלא תוקשרה היטב למטופלת. נקבע כי גם לו הפרוצדורה הייתה מוסברת היטב למטופלת, היא הייתה מסכימה לפרוצדורה. אך עם זאת, בית המשפט הטיל אחריות על בית החולים, בכך שלא הביא את הדבר לידיעתה של המטופלת:

"הפגיעה, שלא כדין, ברגשותיו של אדם כתוצאה מאי-כיבוד זכותו היסודית לעצב את חייו כרצונו, מהווה פגיעה ברווחתו של אותו אדם, והיא נכנסת לגדר הגדרת "נזק" האמורה. זאת, בין שנראה בה משום פגיעה ב"נוחותו" של אדם, ובין שנראה בה משום "אבדן או חיסור כיוצאים באלה".

ההשלכות של רשלנות אורתופדית עלולות להיות הרסניות ולשנות חיים. הנזקים יכולים לכלול כאבים כרוניים, צליעה קבועה, עיוותים וליקויי יציבה, וירידה משמעותית בכוח השרירים. במקרים חמורים, הנזק כולל זיהומים קשים, נמק, צורך בקטיעה, פגיעה עצבית, שיתוק גפיים ואף פגיעה ביכולת הניידות עד כדי צורך בכיסא גלגלים. נזקים אלו פוגעים באופן ישיר בתפקוד היומיומי, באיכות החיים, ובאופן בלתי נמנע גם בכושר ההשתכרות.

כיצד מוכיחים תביעת רשלנות רפואית באורתופדיה?

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, לא מספיקה רק תחושת בטן. לכל תביעה כזו יש לצרף בהתאם לתקנות סדר דין אזרחי חוות דעת של מומחה רפואי, קרי חוות דעת של אורתופד מומחה, אשר יבחן את כל התיעוד הרפואי שלכם.
תפקידו של המומחה הוא לקבוע עבור בית המשפט מה היה "סטנדרט הטיפול הסביר" באותן נסיבות, להצביע במדויק היכן הרופא המטפל חרג מאותו סטנדרט, והכי חשוב – להוכיח את הקשר הסיבתי בין אותה חריגה לנזק הקבוע שנגרם לכם. בית המשפט משתמש בחוות דעת זו כדי ליישם את "מבחן הרופא הסביר" ולקבוע אם אכן הייתה התרשלות.

החשיבות הקריטית של פנייה מוקדמת לעורך דין

אם אתם חושדים שנגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול אורתופדי, חשוב לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי. תביעות רשלנות רפואית הן מהמורכבות ביותר בעולם המשפט. אתם עומדים בפני התמודדות מול מוסדות רפואיים גדולים וחברות ביטוח חזקות, המיוצגות על ידי מיטב עורכי הדין.

אתם זקוקים לעורך דין שמתמחה ספציפית בתחום הרשלנות הרפואית ויש לו ניסיון בתחום האורתופדי. עורך דין מנוסה יידע כיצד לאסוף את כל התיעוד הרפואי הנדרש, לאתר את המומחה האורתופדי הנכון שיספק חוות דעת מקצועית, להעריך נכונה את סיכויי התביעה, ולנהל עבורכם את המאבק המשפטי עד להשגת הפיצוי המרבי המגיע לכם.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

לא בהכרח. כאמור, לכל הליך רפואי יש סיכונים וסיבוכים ידועים. כדי שתקום עילת תביעה, יש להוכיח שהכישלון או הנזק נבעו מחריגה מסטנדרט הטיפול הסביר (רשלנות), ולא היוו סיבוך בלתי נמנע שהרופא פעל כראוי כדי לנסות למנוע אותו.

לפגישת הייעוץ חשוב להביא כל מסמך רפואי הרלוונטי למקרה, במיוחד מסמכי שחרור מבית חולים או מחדר מיון, פענוחים של בדיקות הדמיה (כמו צילומי רנטגן, CT או MRI), תיעוד מרופא המשפחה לפני ואחרי האירוע, וכל מסמך אחר המתעד את תלונותיכם או את הטיפול שקיבלתם.

אם התביעה תוכח, הפיצוי נקבע לפי היקף הנזק. הוא יכול לכלול פיצוי על כאב וסבל, הפסדי שכר בעבר ואובדן כושר השתכרות בעתיד, הוצאות רפואיות ושיקום, עלויות ניידות, וצורך בעזרת צד ג'. במקרים של נכות קשה, סכומי הפיצוי יכולים להגיע למאות אלפי ואף למיליוני שקלים.

ככלל, תקופת ההתיישנות בתביעת רשלנות רפואית היא 7 שנים מהיום שבו אירעה הרשלנות. עם זאת, במקרים רבים (במיוחד באבחון מאוחר), "מירוץ ההתיישנות" מתחיל רק מהיום שבו גיליתם את הנזק. כאשר מדובר בקטין שנפגע, הוא יכול להגיש את התביעה עד הגיעו לגיל 25.

תמונה של עו"ד אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש

בעלת המשרד, עו״ד אימבר גולן פרטוש מומחית בתחום נזקי הגוף עם ניסיון רב של ייצוג בבתי המשפט ובבתי הדין השונים, וכן בועדות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח, מס הכנסה ומשרד הביטחון.

בעברה, עבדה במחלקה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי ובמקביל כיהנה שנים רבות בוועדה לביטוח לאומי של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בישראל.

בנוסף, עומדים לזכותה שורה ארוכה של תקדימים משפטיים פורצי דרך בתחום נזקי הגוף.

עו"ד אימבר גולן פרטוש ברשתות:

פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב | טלפון: 077-804-3544 | מייל: embar@embargp-law.com

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 181 ביקורות
×
js_loader
אימבר גולן פרטוש
עו"ד אימבר גולן פרטוש
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם אימבר >>